שלושים וארבעה קילוגרם, זה היה משקלה של אמי כשהצבא האמריקאי נכנס בשערי מחנה העבודה זלצווידל שבגרמניה.
או שמא עלי להתחיל זאת אחרת: אמא שלי היא גיבורת חיי.
עבורי, בנה הבכור, אמי מסמלת את העם היהודי, עם שחווה את גדול האסונות שידעה האנושות, עם שהובל אל שאול התחתיות של ההיסטוריה. ואמא שלי הפרטית הייתה שם, ילדה צעירה שנתלשה בוקר אחד ממשפחה חמה בת תשעה ילדים, אשר עמדה בנפש ערומה אל מול הרוע האנושי הבלתי נתפס.
אמא הייתה רק בת חמש־עשרה כשהושלכה מקרון הרכבת בשער מחנה אושוויץ, כשראתה בעיני...